דמי כיס כבר נתתם ?

הורים



לצד אלף ואחד דברים שגורמים לנו להוציא כסף על ילדנו, מגיע גם הגיל שהם רוצים דמי כיס. בקשה לגיטימית שאם לא תמולא בצורה כזאת או אחרת, הילד ישאר מאחור ביחס לחבריו. אלמלא הילד עובד למחייתו, כדאי להכין את הארנק עם מזומנים. היכונו היכונו, הילדים באים.

בכל סביבה ברחבי הארץ הילדים זקוקים לכסף בשביל לטפח את עצמאותם. יש לנו הוצאות על חינוך, שאמור להיות אמנם חינוך חינם, אך הוא כל מיני דברים שהם לא חינם. מוציאים אגרת שמירה בביה"ס, דמי הדפסה, דמי שכפול, לאחות השכבה, ליועצת לטיול השנתי, לסדנאות חריגות, אביזרים וספרי לימוד, ילקוט ותלבושת אחידה. מישהו אמר חינוך חינם ? עד כאן הבוקר בביה"ס. מכאן זה נמשך: חוגים, אביזרים לחוגים,קייטרינג בפתח תקווה הסעות לחוגים, הסעות לחברים, אופניים או סקייט בורד. מה הלאה ? תרבות הפנאי...חוגים, מופעים, תאטרון, בילויים. יש עוד. קניות, מתנות, בגדים, דיסקים, טלוויזיה לחדר, משחקי מחשב, ניידים, סלולארים ואז מגיע גם הצורך לאכול בחוץ עם חברים. קצת פיצנ ביום שישי, קרטיבים קולה, כריכים, שוקולד ובאמת שזו רק רשימה חלקית.

אבל מה לעשות. רק שיהיו בריאים, ההוצאה על הילדים עשויה להיות לההשקעה הכי מהנה שלנו אם זה נעשה בהגיון ואיזון. אפשר לנסות ולאמץ אסכולה חסכנית שבה ההורה והילד מנסים לצמצם את הצריכה למינימום הדרוש וההוצאות הן הרבה יותר נקודתיות. אפשר לחנך את הילדים, כמובן תוך כדי דוגמא אישית שאין צורך לחבר בין קניות לבילויים או במילים אחרות, ללכת לקניות זה לא בילוי. זה נשמע קצת מוזר בעולם שבו ילדות בנות 14 ואילך קובעות בקניון, ללכת לקנות בגדים ברשת אמריקן אפרל, לעשות ציפורנים או פרנץ' מניקור ב – LAKA ועוד הוצאות מסוגים שונים. הילד או הילדה יכולים לבוא אלינו מידי יום עם האמירה שהם צריכים וממש חייבים משהו דחוף ובקונטקסט של החיים שלהם זה יראה מאד הגיוני. אם יש מחשב, צריך כיסוי, צריך תוכנות, עכבר מיוחד, מדפסת מיוחדת. צריך וצריך וצריך.

נדמה שהצורך הבלתי נדלה הזה הוא יותר מייחד בנות מאשר בנים, אך גם הם לא טומנים ידם בשום צלחת ולהם יש סט של דרישות יחודיות לא פחות. בנים באים בדרישות שונות ומשונות ולא תוכל לעצור אותם כשהם מגיעים לגיל של ה"צריך". לא משנה אם מדובר בציפורניים ב LAKA או בכרטיס לדרבי התל אביבי בשבת. אם יש כסף לפרגן לכל הדברים הללו, עשו זאת. שימו לילדים גבולות ברורים לגבי היכולות שלכם והדרישות שלהם. גם אם ידכם משיגה להשביע את כל רעבונם, שימו גבולות. ילד שמקבל מתנות ופינוקים לפי משקל, הופך לאפטי מאד מהר ולא יודע להעריך את השפע. יתר על כן, ילד שכזה לא ידע להתמודד עם חוסר לו יבואו ימים שכאלה ובעולמנו, גם אופציה של חוסר יכולה לבוא בחשבון.